בירור התפקיד של וירוס הפפילומה האנושי (HPV) באטיולוגיה ובפרוגנוזה של סרטני תאי קשקש (squamous carcinomas) של הראש והצוואר (HNSCC) הוא חיוני כדי למצוא אסטרטגיות מניעה וטיפול אופטימליות עבור מחלה זו.
עוד בעניין דומה
החוקרים ניתחו 385 דגימות רקמה של HNSCC, שזוהו באמצעות מאגר רישום סרטן מבוסס-אוכלוסייה בעיר דטרויט עבור DNA של HPV, תוך שימוש בטכניקת PCR רחבת-ספקטרום ((SPF(10) -LiPA(25), ועשו התאמה לפי מאפייני החולה, מאפייני הגידול, והשרידות הכוללת.
DNA HPV (כל סוג) אותר ב-29.4% מכל מקרי ה-HNSCC אך בשכיחות גבוהה יותר משמעותית (50.6%) באתרי לוע-גרון (81 מקרים), שם 90% מה-HPV היו סוג 16.
שכיחות HPV (מכל סוג) באתרי לוע-גרון הייתה הגבוהה ביותר בקרב חולים לא מעשנים, לבנים ובשלב גידול אזורי.
בדומה לכך, רק באתרי לוע-גרון, בקרב חולים שבדיקת ה-HPV שלהם הייתה חיובית, נמצאה שרידות טובה יותר באופן משמעותי בהשוואה לחולים שהבדיקה שלהם הייתה שלילית וחלו בסרטן, ובעיקר בקרב אלו שעברו הקרנות.
השרידות הטובה ביותר מסרטן באתרי לוע-גרון נמצאה בקרב חולים לא מעשנים שבדיקת ה-HPV שלהם הייתה חיובית והשרידות הגרועה ביותר נמצאה בקרב חולים מעשנים שבדיקת ה-HPV שלהם הייתה שלילית.
ממחקר זה עולה כי נוכחות של HPV DNA קשורה למאפיינים ספציפיים של החולים ולשרידות כוללת טובה יותר, באופן ייחודי, באתרי לוע-גרון. כדי להגדיר את החלק של מקרי HNSCC שניתן למנוע על-ידי חיסון ל-HPV או כאלה הניתנים לטיפול פחות אגרסיבי, יש לקחת בחשבון חשיפה לטבק וסמנים של HPV.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
