חדשות

השתתפות מדינת ישראל בהוצאות על בריאות אזרחיה מהנמוכות ב-OECD

על פי דו"ח הלמ"ס, ב-2017 ההוצאה הלאומית על בריאות עמדה על 7.5% מהתל"ג. עם זאת נרשמה עלייה של 3.8% בהוצאה הלאומית על בריאות בהשוואה ל-2016

(צילום: אילוסטרציה)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בסוף השבוע (ה') את נתוני דו"ח ההוצאה הלאומית לשנת 2017. הדו"ח מראה כי גם השנה השתתפות מדינת ישראל בבריאות אזרחיה היא מהנמוכות בין המדינות המפותחות. עוד עולה ממנו כי נרשמה עלייה של 3.8% בהוצאה הלאומית לבריאות בהשוואה לשנה הקודמת.

בהשוואה למדינות ה-OECD השתתפות המדינה בהוצאות הציבור על בריאות בישראל נמוכה והיא מדורגת בתחתית כאשר רק ארבע מדינות מעליה: מקסיקו, צ'ילה, דרום קוריאה ושווייץ. המדינות המובילות בהשקעה הזאת הן נורבגיה, גרמניה ויפן.

על פי הדו"ח, ב-2017 ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל עמדה על 7.5% מהתל"ג (תוצר לאומי גולמי). עם זאת נרשמה עלייה של 3.8% בהוצאה הלאומית על בריאות בהשוואה ל-2016.

עוד עולה מהדו"ח כי ב-2017 התשלומים הישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים) מימנו 22% מההוצאה הלאומית. 13% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים ותרומות מגורמים פרטיים. סך כל המימון הפרטי עמד על 35%.

המימון הציבורי (משרדי הממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"ר ציבורי), כולל מימון מתקציב המדינה ומסים מיועדים, עמד ב-2017 על 24% מההוצאה הלאומית לבריאות שמומנה מגביית מס בריאות ו-39% מומנו מתקציב המדינה. סך כל המימון הציבורי - 63%.

מימון ציבורי כאחוז מההוצאה השוטפת לבריאות, השוואה בינלאומית, 2017. מקור: הלמ"ס

בהשוואה למדינות ה-OECD: ב-2017 שיעור ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות בישראל מתוך התוצר המקומי הגולמי עמד על 7.3%, נמוך מהממוצע 8.9% במדינות ה-OECD. בארה"ב הוא 17.2%. עם זאת, שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל גבוה יותר מאשר בעשר מדינות אחרות ב-OECD. השיעור הנמוך ביותר היה בטורקיה ובמקסיקו (5%-4%).

בשנת 2017, ההוצאה השוטפת לבריאות לנפש, במונחי שווי כוח הקנייה בישראל, עומדת על 2,818 דולר, בדומה לסלובניה, פורטוגל וקוריאה הדרומית אך נמוכה ממרבית מדינות ה-OECD. בארה"ב ההוצאה השוטפת לנפש היא הגבוהה ביותר - 10,209 דולר.

מחברי דו"ח הלמ"ס ציינו כי בהשוואה הבינלאומית לא מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה: הרכב הגילאים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכדומה.

בשנים 2017-2000 שיעור ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות מהתמ"ג בישראל נשאר יחסית יציב (7.3%-6.9%), לעומת הממוצע במדינות ה-OECD, שנע בין 7.2% ל-8.9% באותן שנים.

שיעור המימון הציבורי של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל (63%), נמוך מאחוז המימון הציבורי הממוצע בארצות ה-OECD שעומד על 74%. בנורבגיה ובגרמניה אחוז המימון הציבורי הוא הגבוה ביותר ומממן 85% מההוצאה השוטפת לבריאות. בישראל, אחוז המימון הציבורי דומה לזה שבשווייץ ובצ'ילה.

קופות החולים סיפקו בשנת 2017 33% משירותי הבריאות. בתי החולים הכלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות, יצרני תרופות ומכשירים רפואיים סיפקו 57% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות.

החלק שסופק על ידי מוסדות ממשלתיים - בתי החולים לחולי נפש ובתי חולים למחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות - היה 6% מההוצאה הלאומית. בדומה לשנים 2016-2003. חלקם של השירותים שסופקו על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (כגון "מגן דוד אדום") נשאר ברמה של 4% בדומה לשנים קודמות.

נושאים קשורים:  דו"ח הלמ"ס,  מדינות ה-OECD,  ההוצאה הלאומית על בריאות,  תל"ג לבריאות,  מימון ציבורי,  מס בריאות,  חדשות
תגובות