בחולים עם הפטיטיס אוטואימונית חריפה שאינה חמורה או הפטיטיס אוטואימונית כרונית ללא שחמת הקווים המנחים הקיימים היום ממליצים על טיפול עם פרדניזון או בודזונייד כטיפול קו ראשון. עם זאת, בפועל, השימוש בבודזונייד נעשה לעיתים נדירות. במחקר שממצאיו מפורסמים בימים אלה בכתב העת Hepatology, חוקרים השוו את היעילות והבטיחות של בודזונייד ופרדניזון כטיפול קו ראשון בהפטיטיס אוטואימונית.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת רטרוספקטיבית בהשתתפות 105 מטופלים עם הפטיטיס אוטואימונית אשר לא קיבלו טיפול קודם ואשר טופלו עם בודזונייד וקבוצת ביקורת שכללה 276 מטופלים שקיבלו פרדניזון.
תוצאות המחקר הדגימו כי הזמן החציוני עד תגובה ביוכימית עמד על 3.1 חודשים בקבוצת הבודזונייד ו-4.9 חודשים בקבוצת הפרדניזון. עם זאת, שיעור המטופלים שהשיגו תגובה היה גבוה באופן מובהק בקבוצת שקיבלה פרדניזון ועמד על 87% לעומת 49% בלבד בקבוצת הבודזונייד (p<0.001). ההסתברות להשיג תגובה ביוכימית בקבוצה שקיבלה בודזונייד הייתה נמוכה ב-80% במהלך כל תקופת המעקב, ב-49% בששת החודשים הראשונים לטיפול וב-59% ב-12 החודשים הראשונים לטיפול לעומת ההסתברות בקבוצת הפרדניזון. בחולים עם ערכי טרנסאמינזות הגבוהים עד פי 2 מהערך התקין שיעור התגובה הביוכימית היה דומה בשתי הקבוצות. הטיפול עם פרדניזון נקשר עם שיעור גבוה יותר של תופעות לוואי (24.2% לעומת 15.9%; p=0.047).
תוצאות המחקר הדגימו כי השימוש בבודזונייד כטיפול קו ראשון צריך להישקל בעיקר בחולים עם מחלה קלה יותר וכי הטיפול עם בודזונייד הינו נחות לעומת הטיפול עם פרדניזון למרות פרופיל תופעות לוואי מעט טוב יותר.
חקר הכבד
הפטיטיס אוטואימונית, בודזונייד, פרדניזון, קו ראשון, יעילות
Autoimmune hepatitis, budesonide, prednisone, efficacy, first line
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
