נכון להיום, לא ידוע האם וריאנטים הגורמים לשבץ מונוגני נקשרים עם תחלואה צרברו-וסקולרית בקרב האוכלוסייה הכללית, ולא ברור מדוע קיים שוני כה רחב מבחינת הפנוטיפ של הווריאנטים הללו.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'JAMA Neurology', מטרת החוקרים הייתה לקבוע את שכיחותם של וריאנטים פתוגניים בשלושת המחלות המונוגניות הנפוצות ביותר של כלי דם קטנים במוח (cSVD: cerebral small vessel diseases), ואת הקשרים שלהן עם השכיחות וההיארעות של שבץ ושל דמנציה.
החוקרים ערכו מחקר עוקבה רב-מרכזי מבוסס אוכלוסייה על נתונים של משתתפי ה-UK Biobank שגויסו בין השנים 2006 עד 2010, כאשר המעקב האחרון אחריהם נערך בחודש ספטמבר 2021. בסך הכל הוזמנו להשתתף ב-UK Biobankי9.2 מיליון אנשים בגילאי 40 עד 69 החיים בבריטניה, כאשר 5.5% מתוכם השתתפו בהערכות הבסיס למחקר. בקריטריוני ההכללה של המחקר הנוכחי עמדו מטופלים (n = 454,756, לא כולל 48,569 עם נתונים חלקיים) עם ריצוף כלל אקסומי ונתונים זמינים בנוגע למחלות הקשורות לשבץ לקונרי, כלומר שבץ מוחי, דמנציה, מיגרנה ואפילפסיה.
חשיפת המחקר כללה וריאנטים פתוגניים של NOTCH3,יHTRA1 ו-COL4A1/2 בשבץ מונוגני; הסיכון הקרדיווסקולרי של פרמינגהם; וסיכון פוליגני לשבץ איסכמי. התוצאים הראשוניים של המחקר היו השכיחות וההיארעות של שבץ ודמנציה. יחסי הסיכויים ויחסי הסיכונים תוקננו לגיל, מין, מוצא אתני, אצוות ריצוף אקסומים (exome sequencing batch) ו-10 המרכיבים העיקריים הגנטיים המובילים.
לצורך המחקר נאספו 454,756 משתתפים בסך הכל (208,027 [45.8%] גברים; גיל [סטיית תקן] ממוצע, 56.5 [8.1] שנים), כאשר 973 מתוכם נשאו וריאנטים ב-NOTCH3,י546 נשאו וריאנטים ב-HTRA1, ו-336 נשאו וריאנטים ב-COL4A1/2. נשאות לווריאנטים נקשרה עם סיכון מוגבר ב-66% לכל הפחות ללקות בשבץ מוחי. עוד עולה מהתוצאות כי לנשאי NOTCH3 היה סיכון מוגבר לדמנציה וסקולרית (יחס הסיכויים 5.42, רווח בר-סמך של 95% 3.11-8.74); לנשאי HTRA1 היה סיכון מוגבר לדמנציה מכל סיבה (יחס הסיכויים 2.17; רווח בר-סמך של 95%: 1.28-3.41); לנשאי COL4A1/2 נמצא סיכון מוגבר לדימום תוך מוחי (יחס הסיכויים 3.56, רווח בר-סמך של 95%: 1.34-7.53); וריאנטים של NOTCH3 נקשרו עם היארעות של שבץ איסכמי ושל דמנציה וסקולרית; וריאנטים של NOTCH3 ושל HTRA1 נקשרו עם סמני הדמיית תהודה מגנטית של cSVD. בנוסף, עול הסיכון הקרדיווסקולרי נקשר עם סיכון מוגבר לשבץ בקרב נשאי NOTCH3 ו-HTRA1. מיקום הווריאנט נקשר גם כן עם הסיכון.
לסיכום, וריאנטים פתוגניים הנקשרים עם שבץ מונוגני נדיר היו שכיחים יותר מהצפוי באוכלוסייה הכללית, ונמצאו כקשורים לשבץ ודמנציה. עול הסיכון הקרדיווסקולרי נקשר עם החדירות של הווריאנטים הללו. החוקרים מוסיפים כי תוצאות מחקרם תומכות בהיפותזה כי שליטה בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים עשויה לשפר את פרוגנוזת המחלה בקרב אנשים עם וריאנטים מונוגניים של cSVD. עוד מוסיפים החוקרים כי ממצאיהם מניחים את הבסיס למחקרים עתידיים בנוגע להערכת ההשפעה של זיהוי מוקדם, לפני הופעת התסמינים, על הפחתת הסיכון לשבץ ולדמנציה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
