במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת American Journal of Human Genetics, החוקרים ביקשו לבחון את המנגנון הבסיסי מאחורי השונות הבין-אישית בתגובות מערכת חיסון ההמורלית לחיסוני קורונה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר אסוציאטיבי גנום רחב (GWAS) על הסטטוס בסרום של IgG נגד חלבון הספייק של משתתפי Biobank בבריטניה שלא נדבקו בעבר בקורונה וקיבלו את המנה הראשונה (n = 54,066) או את המנה השנייה (n = 46,232) של חיסוני הקורונה.
תוצאות המחקר הדגימו כי קיימים קשרים משמעותיים בכל הגנום בין סרוסטטוס של נוגדן IgG בעקבות החיסון הראשוני לאללים מסוג אנטיגנים לויקוציטיים אנושיים (HLA Class II). בפרט, האלל HLA-DRB1∗13:02 (תדירות אלל מינורי = 4.0%, יחס סיכונים = 0.75, p = 2.34e-16) הדגים את האפקט המגן המובהק ביותר מבחינה סטטיסטית נגד סרוננגטיביות של IgG. אפקט מגן זה נגרם על ידי שינוי מארג'ינין (Arg) לחומצת אמינו גלוטמית (Glu) בעמדה 71 ב-HLA-DRβ1י(p = 1.88e-25).
שינוי זה הוביל לשינוי בפוטנציאל האלקטרוסטטי של כיס 4 של האיזור שקושר את הפפטיד.
בנוסף, החוקרים הראו כי שההשפעה של אללים של HLA על תגובות של IgG הייתה ספציפית לסוג התא וראו נטייה גנטית משותפת בין מצב IgG לבין רגישות/חומרת מחלת הקורונה.
החוקרים ביצעו שכפול של התוצאות בתוך קבוצות נוספות שבהן נבדק סרוסטטוס של IgG על ידי שתי בדיקות סרולוגיה שונות של נוגדנים.
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מספקות תובנות חשובות לגבי המנגנון הביולוגי העומד בבסיס השונות הבין-אישית בתגובות לחיסוני קורונה ומדגישות את הצורך לשקול את ההשפעה של גנטיקה מכוננת בעת תכנון אסטרטגיות חיסון למיטוב ההגנה והשליטה במחלות זיהומיות באוכלוסיות מגוונות.
מקור: